top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תדורית תירוש

מסע בזמן - במהלך הסיור על איזי ריידר נחשף הסיפור המרהיב על אמת המים בקיסריה

עודכן: 25 באוק׳ 2023


 

בסיור המרתק הזה כהרגלנו יצאנו למסע כשאנחנו רוכבים על איזי ריידר, כשהגענו לקטע המערבי של אמת המים, נחשפנו לעובדה שקטע מהאמה הנמצא בחוף הקשתות בקיסריה, התמוטט. מתוך זה, יצאנו למסע בזמן שהוביל אותנו לסיפורים קדומים אודות אמת המים בקיסריה: הטכנולוגיות המתקדמות שהרומאים השתמשו בהם כדי להעביר מים ממקורות רחוקים לעיר, כולל קשתות, מנהרות תת-קרקעיות ודרכי מים פתוחים, האגדות והסיפורים ההיסטוריים השזורים במערכת אספקת המים של קיסריה וכמובן נהנינו מחווית סיור איכותית על גבי איזי ריידר המתמקדת בארכיטקטורה ובהיסטוריה של קיסריה.


הסיפור ההיסטורי:

בתאריך 18/8/23 התמוטט קטע באמת המים בחוף הקשתות בקיסריה. אם לא שמתם לב עד היום, מדובר בשתי אמות מים, הצמודות זו לזו, שנבנו בתקופות שונות. הקטע שקרס הוא דווקא בתקופה מאוחרת יותר. אמה זו נבנתה בתקופת הקיסר אדריאנוס, קיסר האימפריה הרומית בשנים 114 ועד 138, והיא נבנתה לאחר מרד בר כוכבא על ידי הלגיונות הרומיים, שבעִתּוֹת של שקט הועסקו במפעלי בנייה שונים ובסלילת דרכים.

צילום של קטע מאמאת המים שהתמוטט, בחוף הקשתות בקיסריה.
קריסת הקטע באמה המערבית המאוחרת יותר

מערכת אספקת המים לקיסריה היא אחת המערכות המורכבות ביותר שהתגלו בארץ. המים הובלו בשיפוע אל העיר במספר טכניקות בנייה: מנהרות פירים חצובות, תעלות מים פתוחות, ואמות קשתות (אקוודוקטים)- טכניקה שפותחה ויושמה ע"י הרומאים בכל רחבי האימפריה הרומית.

ֿ

מתי נבנו מערכות המים?

בשטחה של העיר קיסריה ישנה שכבת מי תהום גבוהים שאפשרה אספקת מים באמצעות בארות, ולכן בימיו של הורדוס (37 ועד 4 לפנה"ס) , בונה העיר, ייתכן שמי התהום הספיקו לצרכיהם של התושבים בעיר. בעיר נתגלו בארות מים רבים ובורות לקליטת מי גשמים.

במאה הראשונה לספירה, בתקופת הנציבים שאחרי הורדוס (6 לספירה- 66 לספירה) הפכה קיסריה לבירת הארץ. בעקבות זאת, חל גידול ניכר במספר התושבים בעיר ונוצרה בעיית מחסור במים. הפתרון שהגו מתכנני העיר היה להוביל מים ממעיינות שנובעים מחוץ לעיר.

ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו שחי בשנים 37- 100 לערך, תיאר תיאור מפורט של מבני העיר בתקופתו, והוא אינו מזכיר את אמת המים בכתביו. ברור לנו שבתקופתו האמה הייתה בנויה, ולכן אפשר שהשמטה זו מכוונת המתחשבת בעובדה שהורדוס אינו זה שבנה את האמה.

בתקופת הנציבים (אמצע המאה הראשונה)- נבנתה האמה הראשונה היא המסומנת בתרשים בצבע האדום.


האמה הגבוהה - תעלה A

מקור המים הם מי מעיינות שוני – קבוצת מעיינות מצפון לבנימינה, המקור היציב הקרוב ביותר לקיסריה מבחינה טופוגרפית.

האמה הגבוהה בחוף הקשתות - קיסריה
האמה הגבוהה בחוף הקשתות - קיסריה

אמה זו נבנתה בשלוש שיטות בנייה שונות:

ראשיתה בתעלה הנישאת על חומת אבן רצופה. שרידי התעלה מופיעים באופן ברור בסמוך למחצבה שבקצהו הדרומי של הכרמל. בקטע שבין עינות שוני למחצבות בנימינה לא נותרו שרידים ברורים, ורק השיקולים הטופוגרפיים וההידרולוגיים מצביעים על עינות שוני כעל המקור הראשוני של המערכת.


הקטע השני - אמת קשתות (בכניסה למושב בית חנניה)- במקום שנוצרה בעיה של הפרשי הגובה, נישאה האמה על גבי קשתות. האמה פונה מערבה ומגיעה עד לרכס הכורכר המקביל לחוף. שרידים של קטע זה ניתן לראות בכניסה למושב בית חנניה.

הקטע השלישי- מנהרת פירים חצובה בסלע החוצה את רכס הכורכר שעליו יושב היום הכפר ג'יסר א- זרקא. אורך המנהרה 442 מטרים, ונחצבו היו 15 פירים.

הקטע הרביעי - (אמת הקשתות שלפנינו) האמה עוברת דרך דיונות החול שעל חוף הים מצפון לקיסריה ועד לעיר. התעלה הייתה מכוסה בחלקה ע"י לוחות אבן ארוכים ובחלקה ע"י זוגות של אבנים שהונחו בצורת גמלון מעל התעלה, זאת על מנת למנוע חדירה של חול ולכלוך לתוכה.

גם את מי מעיין עין צור, מעיין נקבה ברמת הנדיב (שביל המעיין) הובילו אל אמת המים לקיסריה ליד מעיינות שוני


האמה הגבוהה - תעלה B

נראה שעם גידולה אוכלוסייתה של העיר במאה ה- 2 לספירה- תקופת הקיסר אדריאנוס, לא סיפקה תעלה A את צורכי המים של העיר, ולפיכך, נבנתה אמת מים נוספת, שספיקת המים שלה הייתה גדולה יותר. אמה B נבנתה אף היא בחלקה על גבי קשתות בתוואי המקביל לאמה A וצמוד אליה ( מסומנת בתרשים בצבע כחול)

האמה הובילה מים ממרחק של כ- 23 ק"מ מהעיר, מאזור נחל תנינים עליון שקיבל את מימיו ממספר מעיינות: עין צברים (צוברין), עין עמיקם, עין עמי, עין אלונה ועין אביאל.

מפת המסלול של אמות המים
מפת המסלול של אמות המים

ראשיתה של אמה זו מעין צברין (ק"מ אחד מצפון למושב עמיקם)- כאן נחצבה בסלע מנהרת פירים בעלת פירים אנכיים שאורכה כ-6 ק"מ. באתר מי- קדם אשר בתחומו של פארק אלונה מצוי קטע מהנקבה שאורכו כ-373 מטר הפתוח לקהל.

האמה חוצה את בקעת הנדיב בתעלה בנויה פתוחה לאורך 5 ק"מ. היא עוקפת את בניין התיאטרון הרומי בשוני תעלה א'

אמת הקשתות - בסמוך למחצבות בנימינה מצטרפת תעלה Bאל תעלה A.

האמה נבנתה לאחר מרד בר כוכבא (136 לספירה) על ידי יחידות עזר של ארבעה לגיונות רומים. על כך מעידה כתובת לטינית החקוקה בתוך 'טבלת אוזניים' ( tabula ansata ), ולצדה כתובת שנייה חקוקה על מגן.


כתובת לטינית החקוקה בתוך ׳טבלת אוזניים׳ באמת המים בקיסריה
מימין – טבלת אוזניים, משמאל מגן שמעליו סמל הלגיון העשירי- העיט

בתקופה הביזנטית (324- 641), הגיעה העיר לשיא גודלה. מספר התושבים בעיר נאמד בכ- 50 אלף איש ומעלה. בתקופה זו נבנתה אמה נוספת היא האמה הנמוכה, שהזרימה גם את מי מעיינות תמסח, ממרחק של 5 ק"מ מצפון לעיר, כיום בשטח שמורת הטבע נחל תנינים.


לסיכום:

אין כמו לגלות את קיסריה תוך כדי סיור על גבי איזי ריידר, נהנינו מחווית הרכיבה, האויר הצח והנוף... ועל הדרך נחשפנו לסיפורים היסטורים. בימינו המודרניים אמות המים הרומיות משמשות במגוון שימושים, כולל תחבורת מים ושמירה על אזורי הטבע. אנחנו נמשיך לחקור את ההיסטוריה של קיסריה גם בסיורים הבאים ונספר לכם עוד גם על השימושים המודרניים של אמות המים, נתראה שוב בקרוב!

29 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page