מערכת אספקת המים לקיסריה היא אחת המערכות המורכבות ביותר שהתגלו בארץ. המים הובלו בשיפוע אל העיר במספר טכניקות בנייה: מנהרות פירים חצובות בהר, תעלות מים, ואמות קשתות (אקוודוקטים)- טכניקה שפותחה ויושמה ע"י הרומאים בכל רחבי האימפריה הרומית.

לפנינו שתי אמות מים צמודות שנבנו בתקופות שונות.

האמה הראשונה נבנתה באמצע המאה הראשונה (בתקופת הנציבים או בתקופת הקיסרים הפלאביים) והובילה אל העיר את מי מעיינות שוני, מצפון לבנימינה, כ- 6 ק"מ מקיסריה.

עם גידולה של העיר בתקופת הקיסר אדריאנוס (המאה השנייה לספירה) נבנתה האמה השנייה, שהובילה מים ממרחק של כ- 23 ק"מ מהעיר, מאזור נחל תנינים עליון שקיבל את מימיו ממספר מעיינות: עין צברים (צוברין), עין עמיקם, עין עמי, עין אלונה ועין אביאל.